כשטיקטוק משכנע יותר מהרופא: העידן החדש של משפיעני בריאות

בעולם שבו כל אחד יכול להיות "מומחה בריאות", איך נדע למי להקשיב? ומה קורה כשהמידע שמקבל מיליוני צפיות מסוכן לבריאות שלנו? סדרה חדשה שעלתה לנטפליקס היא הזדמנות להאיר עם זרקור על התחום – ובעיקר להבין איך נבדיל בין פייק ניוז לאמת בסושיאל

מים מהאלפים. זה המונח אצלנו במשפחה שמייצג את השלב הזה שבו אנשים שומעים על המצב הרפואי שלי ומתחילים להמליץ לי על כל מיני טיפולים שהם שמעו/קראו/ניסו ועושים פלאים. למה מים מהאלפים? אני מודה שאני כבר לא זוכרת, אבל אצלנו זה שם קוד שמטרתו להבהיר שעם כל הכבוד לרצון לעזור – על ההצעה הזו אני אדלג.

סדרה חדשה שעלתה לאחרונה ל-NETFLIX ונקראת Apple Cider Vinegar הזכירה לי את אותם מים מהאלפים. למה? כי היא שמה זרקור על תופעה מטרידה, שהופכת להיות נפוצה יותר ויותר: משפיעני בריאות שבונים אימפריות סביב הבטחות לריפוי קסם. שם הסדרה – חומץ תפוחים – נבחר בכוונה: זהו אחד המוצרים שהפכו לטרנד ויראלי אחרי שמשפיענים טענו שהוא מרפא כמעט הכל, מסוכרת ועד סרטן. 

בבלוגים הקודמים שלי עסקתי בכוח של משפיעני בריאות וקהילות מטופלים דיגיטליות, ואיך הם מעצימים מטופלים ומשנים את פני מערכת הבריאות. אז מה ההבדל ביניהם לבין אותם משפיעני בריאות שעלולים לגרום לנזק? בניגוד לקהילות המטופלים הדיגיטליות, שם המידע מגיע ממטופלים שחולקים את הניסיון האישי שלהם, ולמשפיעני בריאות שיש להם הכשרה רפואית (ויש אינספור רופאות ורופאים, אחיות ואחים, פסיכאטריות ופסיכולוגים ברשת שהם משפיעני בריאות), ישנם משפיעני בריאות שהופכים את עצמם למומחי בריאות – בלי הכשרה רפואית. לפחות לא רשמית. הם יכולים להיות נטורופתים, מאמני כושר, תזונאים או סתם אנשים שהחליטו להתמקד בנושאי בריאות. הם מעבירים מידע בצורה נגישה, מעניינת וויראלית – ומשפיעים על מיליוני אנשים. חלקם יכניסו סימני שאלה במידע שהם מעבירים. אחרים, לצערנו הרב, מדברים עם הרבה סימני קריאה – ועלולים לגרום הרבה מאוד נזק.

 

המלחמה על תשומת הלב (והבריאות) שלנו

ואולי זה מה שהכי מדאיג אותי – לא רק כמי שמתמודדת עם מחלה כרונית, אלא גם כמי שעוסקת בחדשנות דיגיטלית בעולם הבריאות. כי בעוד שרופאות ורופאים מוגבלים על ידי אתיקה רפואית, מחקרים מדעיים והנחיות מקצועיות, משפיעני בריאות יכולים להבטיח הבטחות מרחיקות לכת. וכשהם עושים זאת בצורה מושכת, עם עריכה מקצועית ומוזיקה סוחפת – קשה שלא להתפתות.

והמגמה הזו הצמיחה איתה ״תת מגמה״ נוספת. במציאות שבה הפיד שלנו מלא ב"פתרונות טבעיים" ו"טיפולים אלטרנטיביים", צצו גם קולות שמנסים להיאבק בגל הזה באמצעות כלים דומים. אחד מהבולטים שבהם בישראל הוא ד"ר יובל בלוך, שהקים את העמוד הויראלי ״תקראו למרדים״. בלוך הוא רופא מרדים במקצועו ואחד המשפיענים הבולטים בארץ בתחום הבריאות, ולאחרונה אף החל להגיש פינה בטלוויזיה.

בלוך מעלה בכל פעם משפיען בריאות אחר, שמקדם מידע לא מדויק – ומתעמת איתם ישירות, בכך שהוא מנפץ את התאוריות שהם מעלים ומביא את המחקרים האמיתיים בתחום. הוא מבצע את מה שהסדרה Apple Cider Vinegar מנסה להראות לנו: שגם למומחים האמיתיים יש מקום בזירה הדיגיטלית, אם הם יודעים להשתמש נכון בכלים של הרשתות החברתיות.

אבל המאבק אינו קל. ד"ר בלוך יכול להסביר עד כמה חומץ תפוחים לא באמת "מנקה רעלים" מהגוף, אבל מי שמאמין בזה כבר שנים, בעקבות סרטונים שהבטיחו לו תוצאות פלא, לא בהכרח ישתכנע כל כך מהר.

אז איך מזהים משפיען בריאות אמין?

חשוב לי להדגיש – לא כל משפיעני הבריאות מסוכנים. יש כאלה שעושים עבודת קודש בהנגשת מידע רפואי מורכב, בהעלאת מודעות למחלות שונות ובעידוד אורח חיים בריא (מוזמנים לקרוא על כך לעומק בבלוג על מסע המטופל בעידן הדיגיטלי), הנגשת מידע רפואי היא קריטית להעצמת מטופלים.

הבעיה מתחילה כשקשה להבדיל בין השניים – בין מי שבאמת רוצה להנגיש מידע רפואי אמין, לבין מי שמנצל את הפלטפורמה כדי לקדם אינטרסים אישיים או מסחריים.

אז איך תזהו שמדובר במשפיען בריאות אמין? קצת כמו שבוחרים רופא.ה: 

  • האם יש לו השכלה רפואית? לא כל מידע רפואי חייב להגיע מרופא, אבל חשוב לבדוק אם יש למשפיען רקע מקצועי.
  • האם הוא מצטט מחקרים? משפיען אמין יפנה למחקרים מדעיים, ולא רק יספר על "החוויה האישית" שלו.
  • האם הוא מזהיר מפני סכנות? אם מישהו מבטיח לך "תרופת קסם" לכל בעיה, זה כנראה לא רציני.
  • האם יש לו אינטרסים מסחריים? האם מדובר במישהו שחוקר את הנושא באמת, או כזה שמקדם מוצרים בתשלום?

 

ומה לגבי הרופאות והרופאים?

בעולם שבו האלגוריתם קובע איזה מידע יגיע אלינו, גם הרופאות והרופאים כבר מסתגלים. אם הם רוצים שהתוכן שלהם ישפיע על הציבור, הם לא יכולים להסתפק במאמרים רפואיים – הם צריכים להיות חלק מהשיח הדיגיטלי, בדיוק כמו ד"ר בלוך.

לשמחתנו, יש לא מעט רופאות ורופאים שהבינו את החשיבות של הנגשת מידע ברשתות החברתיות, ומובילים שינוי אמיתי. הנה כמה דוגמאות לכאלו שכדאי לעקוב אחריהם:

  • ד"ר יובל בלוך (הרופא המרדים) – מנפץ מיתוסים רפואיים בהומור ומציג את האמת המדעית מאחורי טרנדים בריאותיים.
  • ד"ר רועי צוקר – מומחה לרפואה פנימית ובריאות להט"ב, שמדבר על נושאים רפואיים מגוונים עם דגש על נגישות הטיפול הרפואי.
  • ד"ר אלה גורדון – נוירולוגית מומחית העוסקת בתחום המיגרנה וכאבי הראש ומנגישה מידע בצורה פשוטה וברורה
  • הפסיכולוגית רותם כהני – שעוסקת בעיקר בהתמודדות של אנשים רגישים מאוד
  • אלאור אליהו (הרופא מהטיקטוק) – סטאז׳ר לרפואה שמנגיש מידע רפואי מגוון

רופאות ורופאים אלו ורבים אחרים מראים שאפשר להנגיש רפואה גם בפלטפורמות הדיגיטליות, תוך שמירה על אמינות ומקצועיות. כשהמידע מגיע ממקורות מוסמכים – הוא יכול להציל חיים.

 

חשוב לזכור: האחריות עלינו

משפיעני בריאות כאן כדי להישאר. חלקם עושים עבודה מצוינת בהנגשת מידע רפואי והעלאת מודעות, אבל אחרים עלולים להטעות אותנו ולסכן את בריאותנו.

Apple Cider Vinegar מזכירה לנו שהדרך שבה אנחנו צורכים מידע רפואי השתנתה. השאלה היא איך נשתמש בזה נכון – האם נבחר להיות צרכנים חכמים של מידע, או נלך שבי אחרי כל סרטון ויראלי?

כי בסוף, הבריאות שלנו היא האחריות שלנו.



להאזנה לפרק בspotify

רוצים לקבל התראה בכל פעם שאני מפרסמת רשומה חדשה בבלוג? הרשמו כאן!